איך להתמודד עם חרדה מסוג של אובססיות ניקיון? צפו בקטע הבא:


הקטע מתייחס גם לפן הקשור לטיפול הפסיכיאטרי. לצפיה בקטע באתר יוטיוב לחצו: אובססיות ניקיון

אובססיית ניקיון

אובססיית ניקיון היא תת-סוג מרכזי של התנהגות כפייתית, המרוכזת כולה בהגנה מפני זיהום ובניקיון חוזר ויסודי של חפצים בסביבתו של האדם. מאפייניה העיקריים הם "טקסי ניקיון" יסודיים המתרחשים תכופות, ללא קשר לרמת הלכלוך הקיימת בסביבתו של המנקה, הנובעים מחרדה פנימית עמוקה כלפי לכלוך. האדם הסובל מאובססיית ניקיון חווה את הלכלוך בסביבתו כגורם מעורר חרדה של ממש – לעתים עקב הפחד מחיידקים למיניהם העשויים "לדבוק" בו אילולא ינקה את עצמו ואת סביבתו תכופות, ולעתים עקב פחד מאבק, קרינה או חומרים כימיים העלולים לסכן אותו; לעתים החרדה היא מופשטת יותר, והאדם תופס את הלכלוך כדבר שלילי ומאיים ללא הסבר רציונלי הקשור לכך.

אובססיית ניקיון היא אחד הסוגים הנפוצים ביותר של ההפרעה האובססיבית-קומפולסיבית (הפרעת טורדנות-כפייה, הOCD) הפרעה פסיכיאטרית הגורמת לסובלים ממנה לחוות חרדות קשות הקשורות לנושא מסויים, ולבצע טקסים ארוכים ומפורטים על מנת להרגיע את החרדות הללו. נושאים נפוצים אחרים הקשורים להפרעת טורדנות-כפייה הם בדיקות חוזרות ונשנות ("האם סגרתי את הגז? האם כיביתי את האור? האם נעלתי את הדלת?"), מחשבות מיניות, התנהגות דתית ואיסוף אובססיבי של חפצים. ההפרעה הטורדנית כפייתית נחשבת לנפוצה יחסית (סובלים ממנה כ2.5% מן האוכלוסייה), והיא פוגעת באופן משמעותי באיכות חיי האדם הסובל ממנה. אך לצערנו, רבים מן הסובלים מאובססיית ניקיון אינם מזהים את התנהגותם כפתולוגית או בעייתית, בייחוד אם הסימפטומים אינם מחמירים עד רמתם המקסימלית, ועל כן יש זיהוי חסר של ההפרעה בקרב אוכלוסיות רבות.

טיפול באובססיית ניקיון

כמו בתת-סוגים אחרים של הפרעת טורדנות-כפייה, הטיפול המקובל והמצליח ביותר באובססיית ניקיון הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי הנתמך בתרופה נוגדות חרדה ודיכאון מסוג הSSRI. בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, המבוסס על תיאוריית עיבוד המידע מחד ועל טכניקות טיפול ביהביוריסטיות מאידך, ישנן כמה טכניקות טיפול: לדוגמה, מתרחשת חשיפה הדרגתית של המטופל אל הגורמים מעוררי החרדה שלו, ובמקביל נמנעת התגובה הטקסית-כפייתית האופיינית (לדוגמה, לגרום לאדם להיות במחיצתו של דבר מלוכלך, ואפילו מלוכלך מאד, ובהדרגה אף לגרום לו להיות מלוכלך – וכל זאת, בלי שיבצע את טקסי הניקיון השגרתיים במצב הזה). שנית, האדם לומד תרגילי הרגעה, המסייעים לו לעמוד בפני החרדה שהלכלוך מעורר בו, ולשלוט בדחף הגורם לו לבצע את טקסי הניקיון במקום להיכנע לו. שלישית, האדם לומד לזהות את דפוסי המחשבה הנוקשים, שגרמו לו לייחס תוצאה קטסטרופלית גם למציאות נטולת סיכון, ולשנות אותם באמצעות הרחבת אופק המחשבה. כמובן, שקיים שימוש גם בטכניקות נוספות – חלקן אף לקוחות מעולם היוגה המזרחית, וחלקן לקוחות מעולם הפסיכולוגיה הדינמית.

בנוסף לטיפול הפסיכולוגי, נמצא שיש תועלת גבוהה יותר בטיפול המשלב גם טיפול פסיכולוגי וגם תרופות לשיכוך חרדה. בעוד התרופות מקלות על האדם את ההתמודדות עם החרדה המתעוררת בעקבות תחושת ה"לכלוך" המתמדת, הטיפול מסייע לאדם לבנות טכניקות התמודדות ארוכות טווח, שימנעו מן ההפרעה לחזור גם ב"תחפושת" של נושא אחר לאובססיה וחרדה.

למידע נוסף: פסיכיאטר לטיפול בחרדה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>