מתי מוציאים מישהו מבוגר מהבית לסידור מוסדי?

אחת מהבעיות הקשות של גיל הזקנה הוא התפתחות מצב שנקרא בעבר דמנציה והיום נקרא תסמונת נוירו קוגניטיבית. מדובר במצב שבו אדם מאבד יכולות קוגניטיביות כלומר, מאבד זיכרון, בעיקר זיכרון לטווח קצר, מאבד ריכוז, לא זוכר מה נאמר, מתבלבל במילים או לא זוכר מילים ובכלל השפה נפגעת, מתמצא פחות בזמן ומתבלבל בשעות, בימים ובתאריך, יכול אפילו להתבלבל במקום ולחשוב שהוא במקום אחר או באנשים. הדמנציה הנפוצה ביותר היא דמנציה מסוג אלצהיימר, הכוונה לדמנציה מסוימת בעלת מאפיינים מוחיים מסוימים. יש גם סיבות אחרות למצבים כאלה, בעיקר שבצים חוזרים במוח. בשלבים יותר קשים אדם יכול לשנות את אישיותו ולהפוך מאדם שקט ורך לאדם תוקפני, כועס, מתפרץ ואפילו אלים. בהדרגה ההתמצאות נאבדת לחלוטין עד כדי צורך בהשגחה מלאה ותמידית. קיימים טיפולים למצבים אלו אך הם מוגבלים ואינם נטולי סיכון, והתועלת שלהם לא רבה. לכן, בשלב הנוכחי אדם אשר לוה בתמונת נוירו קוגניטיבית יזדקק בסופו של דבר לעזרה של אדם אחר כדי להמשיך את חייו, במיוחד אם מצבו הפיזי תקין ובשלב זה משפחות רבות מתלבטות מה לעשות. באופן עקרוני יש כמה דרגות של איבוד עצמאות שאפשר לטפל בהן ברמות שונות של החזקה. אם הבלבול קטן יחסית, אין בלבול בתרופות, בזמן ובמקום, גם אדם שמגיע כמה שעות בשבוע או כמה פעמים בשבוע יכול לסייע בתפקודים בסיסיים שנלקחו, למשל בניהול כסף קניות וכו'. ברגע שקיימת מסוכנות כלשהי שהרי אין ברירה אלא להתארגן על שמירה סביב השעון. שמירה כזו יכולה להיות כמובן ע"י בני המשפחה, בייחוד אם המבוגר מתגורר עם אחד מבני המשפחה או ע"י עובד זר, דבר שדורש אישור המדינה, וגם כרוך בעלות לא קטנה. עובד זר פעמים רבות עושה שמירה בסיסית ומצריך לזכור שגם לעובדים הזרים יש ימי חופש שהמשפחה צריכה להחליפם בזמן זה. עובדים זרים לא מתמודדים היטב עם תוקפנות מתמדת של מטופל, כלומר שאם יש התפרצויות בין אם מילוליות ובין אם פיזיות הפתרון הזה פחות מתאים. הפתרון הזה גם שומר את האדם בתוך ביתו שלא תמיד זה גם הפתרון המועדף. קיימות דרגות רבות של דיור מוגן בבתי הורים שההבדל ביניהם נעוץ ברמת ההשגחה וברמת הסיעוד והרפואה. כמובן שהדבר דורש מעבר פיזית למגורים במקום אחר. בשלבים מאוחרים יותר שנדרשת השגחה מלאה גם בכל מה משקשור לצרכים בסיסיים כמו הטלת שתן וצואה שהרי קיימות מחלקות סיעודיות שנותנות את כל הטיפול הסיעודי, ההשגחתי, הרפואי, התעסוקתי ועוד. פעמים רבות משפחה מגיעה לפסיכוגריאטר עם שאלה של מה כדאי לבחור והתשובה נעוצה לא רק במצב הכללי של הבנאדם אלא גם פעמים רבות בהעדפת המשפחה ובמוכנות שלה להתגייס כך או אחרת. חשוב גם שהמשפחות יהיו חשופות למגוון הדיורים המוגנים הקיים שהם שונים אחד מהשני גם במראה וגם ברמת ההחזקה ולא מן הנמנע שפסיכוגריאטר יבקש מהם ללכת לראות מקום אחד או שניים לפני החלטה. חשוב מאוד שהמשפחה מגיעה לייעוץ, לשאול את כל השאלות, אשר עולות על דעתם כדי לאפשר למשפחה לעשות את ההחלטה הטובה ביותר שכן בסופו של דבר תהיה המלצת הרופא באשר היא, ההחלטה היא של המשפחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>