תגובה פוסט טראומטית בקרב ילדים

פוסט טראומה בקרב ילדים הכוונה להופעתם של קבוצת סימפטומים אותם עלולים להפגין ילדים שחוו אירוע טראומטי בודד או סדרה של אירועים טראומטיים או מצבים כרוניים של לחץ מתמשך. האירוע הטראומתי יכול להיות כזה שהילד היה עד ישיר אליו אך גם אירוע שהילד שמע או צפה בו בכלי התקשורת, כמו למשל רעידת אדמה, פיגוע, תאונת דרכים או סדרת אירועים קשורים כמו מתקפת טילים מתמשכת. האירוע יכול להיות כזה הכולל מוות, איום בחיים של הילד או ילדים אחרים, איום על שלמות הגוף או הנפש (גם אם לא מתממש), למשל במקרים של התעללות מתמשכת (פיזית או רגשית)

את הסימפטומים המופיעים בילד יש לבחון על הרקע של כמה היבטים חשובים

1.      עוצמת האירוע הטראומתי

2.      השלב ההתפתחותי בו הילד נמצא, אשר יאפשר לבחון את תגובת הילד בהתאם ליכולת החשיבה, דיבור, יכולת הוויסות העצמי שלו ועוד

3.      מאפייני האישיות הייחודים לילד ובאופן ספציפי היכולת שלו להתמודד עם קשיים ולהסתגל לשינויים מבחינה רגשית

4.      הסביבה בה חי, הדמויות המטפלות בו והיכולת שלהם להוות לו עוגן רגשי ותפקודי.

5.      ההיסטוריה ההתפתחותית שלו ויכולת ההתמודדות שלו עם משברים בעבר.

אבחנת PTSD בילדים מחייבת עמידה בקריטריונים הבאים והופעתם של הסימפטומים לפחות חודש.

1.      חשיפה לאירוע טראומטי בו הילד היה בסכנה ממשית או פוטנציאלית לפגישה בשלמותו הפיזית או הנפשית

2.      סימנים של "חווית האירוע מחדש" על ידי הילד, למשל באחת מהדרכים הבאות

א.      סיוטי לילה עם תוכן חוזר, בין אם על האירוע ובין אם לא.

ב.      ביטוי במשחק  – היעדר הנאה במשחק, המשחק לא מהווה מקור הקלה למצוקות ותחושות פחד, המשחק פחות מורכב ודימיוני כמקובל מגיל הילד והשלב ההתפתחותי בו נמצא, תחושת מתח רבה במהלך המשחק ועוד

ג.       מחשבות חודרניות והיזכרות חוזרת ונשנית אודות האירוע הטראומטי

ד.      סימנים גופניים כמו הזעה מוגברת, רעד, קוצר נשימה, דפיקות לב מוגברות בחשיפה למאפיינים המזכירים את האירוע הטראומי או בהיזכרות בו

ה.      פלאשבקים של האירוע

3.      כהות או נסיגה התפתחותית – הילד מפגין כהות בתגובות שלו, רמת עניין, עוררות, מעורבות ואנרגיה ירודות. הילד לא מתעניין במשחק, בשגרה ומנסה להימנע מפעולות שונות

4.      עוררות יתר סביב נושאים ספיצפיים – למשל קשיי ריכוז, קשיי הירדמות, דריכות יתר, עצבנות מוגברת ועוד

5.      התנהגויות לא אופייניות כמו אלימות, הופעתם של פחדים שאינם קשורים לאירוע כמו פחד מחושך או פרידה, התנהגות מינית לא תואמת (בלי קשר לאופי הטראומה) ועוד.

אבחנת PTSDבאופן מוחלט יכולה להיעשות על ידי פסיכיאטר מומחה בילדים ונוער בלבד וחשוב לערוך אותה מוקדם ככל האפשר. ישנן אפשרויות שונות לטיפול בפוסט טראומה בקרב ילדים והחשוב הוא להתאים לכל ילד את הטיפול המותאם לאירוע שעבר, לשלב ההתפתחותי ולמשאבים שלו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>