בימים האחרונים מאז פרצה שפעת החזירים נצפתה במרכזנו עליה בפונים עקב בעיות חרדה בעיקר של אנשים הסובלים מחרדה הקשורה לבריאות וחוששים כי הם נדבקו או עלולים להדבק בשפעת. אנשים מדווחים הן על עיסוק מחשבתי חוזר ומתגבר באפשרות שיידבקו או באפשרות שהם מכירים מישהו שיתכן שנדבק. כמו כן הם מדווחים על סימנים גופניים שונים, בעיקר אי נוחות בבטן, קשיי נשימה או תחושה שדבר מה תקוע בגרון. אנשים רבים פנו אלינו גם דרך האתר בשאלה של מה עושים כאשר רמת החרדה מטפסת ומגיעה אצל חלק אפילו להפרעה בשינה או בתפקוד.

מי בעיקר נפגע מחרדה?

אנשים שטרם לכן סבלו מחרדה, בין אם מהתקפי חרדה או מדאגנות. מתוכם נפגעים יותר ההיפוכונדרים- אלו אשר יש להם חשש חוזר כי יש להם בעיה גופנית, או האובססיביים- אלו אשר נתקעת להם מחשבה מסוימת בראש אשר מסרבת להרפות. להם אין מנוחה והם מוצאים את עצמם חושבים ומוטרדים בלי הפסקה, "דבוקים" למרקע או לעיתון בלי שליטה.

מה קורה עם ילדים?

ילדים אשר סובלים מחרדה- בעיקר ילדים המזוהים כ"ביישנים" או "פחדנים", סובלים גם הם מעליה ברמת הפחד והחשש, אך הם לרוב אינם מבטאים זאת מילולית. הסימנים אצלם הם בעיקר בעיות שינה או קשיי התרחקות מההורה או התכנסות ומופנמות גבוהים יותר.

מהם הסימנים?

מחשבות חוזרות על המחלה או אפשרות ההידבקות, סימנים גופניים שונים, קשיי ריכוז, קושי להירדם או לשמור על שינה רצופה, ועד תחושות איום, פחד וקשיים בתפקוד.

מי שם לזה לב?

בדרך כלל מי שער למצב הזה הוא בן משפחה. האדם החרדתי עצמו עסוק במחשבות שלו, אבל בן הזוג או הבן או ההורה שמים לב שאתו אדם אינו רגוע, גם נפשית וגם פיזית, אינו שקט, נראה מוטרד ומסוגר, מתחיל לבדוק דברים באופן לא טיפוסי (כמו את הגרון), לעיתים נראה חולמני או ב"עולם אחר".

מה עושים?

יש כמה כללים שכדאי לאמץ

  1. בשיחות סלון- לא רק לדבר על כמה השפעת מפחידה,וכמה נפגעים יש וכו' אלא גם איך אנחנו במשפחה שלנו בחרנו להקל על הפחד, מי מאיתנו רגיש יותר ומה הוא בחר לעשות כדי לשמור על עצמו. כך מחליפים דעות ורעיונות ומציפים גם את נושא ההתמודדות כלפי מעלה.
  2. אם מבחינים בבן משפחה שמושפע מכך- ליזום עימו שיחה. בשיחה לבדוק איתו את העובדות (מספר נדבקים קטן) ולתת מסר שהוא אינו לבדו. לחזור על השיחה לפי הצורך, זה תהליך ולא מוגבל לשיחה אחת. במידת הצורך לשלוח אותו לשיחת הערכה טיפולית.
  3. להרבות בפעילות הפגתית- פעילות שנועדה להוריד מתח: יוגה, הרפיות, מדיטציה- למי שכבר מכיר ומבצע. מי שלא מכיר שיתחיל בדברים פשוטים כמו נשימות עמוקות ואיטיות.
  4. במקרה של ילדים- להרבות בפעילות הקשורה למשחק ודרך המשחק להבין ואחר כך גם להתייחס לעולמו של הילד- תלוי בגיל הילד כמובן. חשוב ליזום שיחה אם רואים בעיה ולדבר איתו בגובה העיניים.
  5. במקרה של מבוגרים- להרבות בפעילות מהנה, אשר מסיחה את המבוגר ממחשבות לא רצויות
  6. בעיקר בילדים- להגביל החשיפה לדיווחים על המחלה.

מתי לפנות לפסיכיאטר או לטיפול בחרדה?

ראשית שיש ספק, אז אין ספק. עדיף תמיד להיות בצד הבטוח אבל מעבר לכך כדאי כאשר יש סבל נפשי רב, כאשר יש בעיות בתפקוד, כאשר יש אי שקט גופני ונפשי רב או כאשר יש במקביל גם הפרעות במצב רוח. אצל ילדים- אם יש סימנים של התבודדות או קושי להפרד וחרדת נטישה.

 

לעמודי תוכן נוספים: טיפול בחרדה חברתיתקוגנטיבי התנהגותיהתקף חרדהטיפול בדיכאוןמצב רוח רע ודיכאוןדיכאון וחרדה במתבגריםריטלין להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגריםהפרעת קשב וריכוז במבוגרים וילדיםדיכאון בילדיםבחן את עצמך האם יש לך התקפי חרדה?

Related Articles:

אנשי המקצוע השונים המתמחים בתחומים שונים בקליניקה מאפשרת להתאים מטפל נכון ולתת לכם מענה מהיר, ממוקד ויעיל. צרו קשר באופן חופשי 0504239446

Share →

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>