1. מהי התופעה? היפוכונדריה היא למעשה חרדה ספציפית ומכונה לעיתים גם "חרדת בריאות", "חרדת מחלה" או worried well. אנשים הסובלים מהיפוכונדריה מביעים פחד וחרדה מפני האפשרות שיחלו במחלות שונות, למרות בריאותם האיתנה. בד"כ חשש זה יהיה להתרחשותו של הגרוע מכל -  מחלה ממאירה, ניוונית או חשוכת מרפא – העולים למראה של סימן תמים על גופם או לשינוי קל בתחושתם הפיזית. ברובד העמוק יותר היפוכונדריה היא למעשה חרדה המושלכת על איברי הגוף.
  2. מה מאפייניה? להיפוכונדריה שלושה מאפיינים בולטים: מחשבות מטרידות, דאגות חוזרות ונשנות שמציפות את האדם במהלך רוב היממה וסימנים פיזיים כגון דפיקות לב, הזעה, לחץ בחזה, מתח שרירים גבוה וסימנים דומים המאפיינים גם התקף חרדה, כמו התחושה שמשהו תקוע בגרון.
  3. איך מזהים אותה? הסימן הראשון הוא המשך הדאגה והחרדה למרות שכל הבדיקות תקינות – אנשים הסובלים מהיפוכונדריה מביעים דאגה מתמשכת לבריאותם. בלי קשר לדעה מקצועית ונתונים אובייקטיביים  סימנים נוספים הם: ריבוי בדיקות גופניות, פניה למומחים ורופאים שונים, האשמת הרופא בחוסר מקצועיות, השקעת כספים בבדיקות רפואיות וברפואה פרטית, חיפוש אובססיבי אחר מידע רפואי בספרים, אינטרנט, בני משפחה וכדומה. ניתן לזהות היפוכונדריה כאשר הסימנים הבאים מופיעים במשך חצי שנה לפחות וגורמים למצוקה וסבל יום-יומי.
  4. איך מבחינים מתי יש צורך בטיפול, כלומר מתי זה "חולני" ? בדומה לחרדות אחרות, גם במקרה של היפוכונדריה הסימן העיקרי לכך שנדרשת התערבות טיפולית הוא כאשר העיסוק בבריאות הופך בלתי פוסק ופוגע בתפקוד; כך למשל נפוץ לראות אנשים המשקיעים את כל הונם בפגישות עם רופאים מומחים, נעדרים רבות מהעבודה וגם תחת הסכנה שיאבדו את עבודתם אינם מצליחים להפסיק לרוץ מבדיקה לבדיקה. באופן אירוני, התנהגות חולנית בהיפוכונדריה מתרחשת גם כאשר אנשים מסכנים את עצמם בנטילת תרופות מרובות, נטילת תרופות לשם מניעה או עריכת בדיקות רפואיות מסוכנות (CT  וכדומה). נורת אזהרה חשובה נוספת היא התנהגות המנעותית – הימנעות מביקור במקומות מסוימים מחשש להידבק במחלות, הימנעות מאכילת מאכלים שעשויים לגרום למחלות, הימנעות משימוש במכשירים פולטי קרינה וכדומה.
  5. איך מטפלים? הטיפול בהיפוכונדריה נשען על זיהוי המחשבות המלוות את החרדה ועבודה על אימוץ דפוסי מחשבה חדשים, במטרה להפחית את החרדה. אלו יכולים להיעשות באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי וכן באמצעות אימון ביופידבק המסייע למטופל להכיר את התגובות הפיזיולוגיות המתרחשות בגופו במקביל לתחושת החרדה. במהלך הטיפול לומד המטופל כיצד להפחית את הסימנים הגופניים ובכך גם להפחית את תחושת החרדה. הטיפול גם עוסק ברבדים העמוקים יותר של החרדה; אנשים הסובלים מהיפוכונדריה לא פעם "משתמשים" בה כדי להשיג יחס אוהד ואמפתי מהסובבים אותם או כדי להימנע מלעסוק בקשיים משמעותיים יותר בחייהם – בעיות בזוגיות, דימוי עצמי נמוך, דיכאון, פחד מראיונות עבודה ועוד. חלק משמעותי מהטיפול יהיה לזהות קשיים אלו, להתגבר עליהם ולהפסיק את השימוש בדאגה הבריאותית כמנגנון הגנה.
  6. האם קיימים מחקרים חדשים בתחום?- מחקרים מראים כי היום הופכת נפוצה יותר ויותר תופעה חדשה המכונה סייברכונדרייה – שילוב בין סייבר להיפוכונדריה: חיפוש מידע רפואי ברשת במטרה לערוך אבחון עצמי ולהבין את המקור לכאב הגופני. בארץ כ-60% מהאנשים מחפשים מידע רפואי באינטרנט – עבור עצמם או עבור בני משפחתם (לעומת 80% מהגולשים בארה"ב). אנשים אלו מנסים להיות הרופא של עצמם, כאשר ברוב המקרים הם נשענים על מידע מאתרי אינטרנט שאמינותם לעיתים מוטלת בספק. הטעייה זו עלולה להביא את האדם למרדף אחר רופאים, בדיקות, בזבוז כסף וזמן ובעיקר יצירתה של חרדה מוגזמת.

לעמודי תוכן נוספים: טיפול בחרדה חברתיתקוגנטיבי התנהגותימצב רוח רע ודיכאוןדיכאון וחרדה במתבגריםהתמוטטות נפשיתריטלין להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגריםהפרעת קשב וריכוז במבוגרים וילדיםדיכאון בילדיםבחן את עצמך האם יש לך התקפי חרדה?

Related Articles:

אנשי המקצוע השונים המתמחים בתחומים שונים בקליניקה מאפשרת להתאים מטפל נכון ולתת לכם מענה מהיר, ממוקד ויעיל. צרו קשר באופן חופשי 0504239446

Tagged with →  
Share →

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>