גם לכם יש מישהו בעבודה שמידי יום עושה פעילות ספורטיבית ועולה לקומה שביעית בלי מעלית? במקרים רבים אכן אותו אדם עושה זאת ממניעים בריאותיים של שיפור הכושר הגופני. אלא שישנם אנשים העושים זאת מתוך תחושה של חוסר ברירה – הם פשוט לא מסוגלים לעלות במעלית. הם סובלים מחרדה המכונה – קלסטרופוביה.

פחד ממעליות היא הדוגמה הנפוצה ביותר לקלסטרופוביה (בלטינית: קלסטרו – סגור, נעול ופוביה – פחד). קלסטרופוביה היא בין החרדות הנפוצות ביותר בעולם והיא מתארת אנשים החוששים משהיה במקומות סגורים כגון: מעליות, מערות, חדר קטן ללא חלון או עם חלון סגור, ישיבה ברכב, מטוסים, חדר מדרגות, מקלט ועוד. לא רק מקומות צרים, צפופים וחסרי פתחי מילוט הם מושא הפחד של אנשים הסובלים מקלסטרופוביה – גם מקומות פתוחים, אך הומי אדם – כמו למשל קניון, אולם קולנוע, פקק תנועה וכדומה. במקומות אלו יחושו הסובלים מקלסטרופוביה את אותן תחושות חרדה כמו במטוס או במעלית, שכן הם מקומות צפופים או עמוסים, המסמלים חוסר יכולת להיחלץ או להימלט בכל רגע נתון או במקרה של מצוקה.

מכאן שאנשים הסובלים מקלסטרופוביה חווים חרדה במקומות בהם הם חוששים שלא יוכלו להימלט, כשבדרך-כלל הם חוששים שיחוו התקף לב או התקף חרדה. למעשה, בעומקה של החרדה ניצב הקושי להתמודד במצבים של חוסר שליטה והחשש להיות במצב של חוסר שליטה. כלומר, אנשים אלו חוששים שיחוו התקף לב אך לא יוכלו לשלוט על המצב בהיותם במקום סגור, עמוס, הומה אדם או ללא פתח מילוט. כך שלמעשה קלסטרופוביה מתארת את החשש מתחושת האיום ומחוסר- האונים הגלומים באותם מקומות סגורים.

מלבד החשש האיום ותחושות הפחד אנשים רבים חווים באותם מקומות תחושות גופניות אופייניות לחרדה: מחנק בגרון, תחושה שאין אוויר וקשה לנשום, הזעה, דפיקות לב מהירות, התכווצות שרירים ולעיתים אף מעין ניתוק מהסיטואציה – תחושה כאילו זה קורה "מחוץ לגוף".

תחושות גופניות ומחשבות של פחד הם שני מרכיבים משמעותיים בחרדה – אך לא רק – התנהגות היא המרכיב השלישי המשמעותי, כאשר הדגש בחרדה הוא על הימנעות. אותם אנשים שעולים ברגל לעבודה בקומה השישית מידי יום, יכולים בהמשך גם להימנע לבקר חבר שגר בקומה עשירית או לא לעבור לגור בדירה שמתאימה להם מכל הבחינות רק כי היא בקומה גבוהה. ישנם אנשים המצליחים לחיות עם החרדה לאורך זמן שכן היא אינה פוגעת בהם באופן משמעותי, אך חשוב להבין שבדרך כלל, דפוס הימנעותי נוטה להחמיר עם הזמן ולפגוע בתפקוד.

פניה לטיפול היא חשובה הן במקרים בהם דפוס ההימנעות מחמיר (אדם מפסיק לנסוע ברכב, נמנע מקניות בסופר בשעות מסוימות ועוד), הן במקרים בהם נפגע התפקוד היום-יומי ומוגבלת חופשיותו של האדם והן במקרים בהם ההתמודדות עם החרדה משפיע על אדם קרוב (למשל בעל שחייב לחזור בשעה מסוימת מהעבודה על מנת לעלות יחד עם אשתו במעלית וכדומה).

בדומה לטיפול בחרדות אחרות, גם בטיפול בקלסטרופוביה תלוי במאפייני הקושי – במידה והחרדה הינה ספציפית ואינה מלווה בקשיים נוספים – הטיפול המומלץ הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (נעשה על-ידי איש מקצוע- פסיכיאטר או פסיכולוג). בטיפול זה לומד המטופל להכיר את התגובות שלו במקומות סגורים, לשלוט בהם ולהפחית את תחושת החרדה. במקרים אחרים, כאשר קלסטרופוביה מופיעה במקביל לקשיים אחרים כמו דימוי עצמי נמוך, קשיים ביחסים חברתיים, חרדות נוספות ועוד – מומלץ טיפול פסיכולוגי שיאפשר בחינה מעמיקה יותר של מקור התחושות. טיפול מעין זה יסייע גם במניעה של חזרת הקלסטרופוביה או התגלמותה של החרדה בדרכים אחרות.

לעמודי תוכן נוספים: טיפול בחרדה חברתיתקוגנטיבי התנהגותי,  טיפול בדיכאוןמצב רוח רע ודיכאוןדיכאון וחרדה במתבגריםהתמוטטות נפשיתריטלין להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגריםהפרעת קשב וריכוז במבוגרים וילדיםדיכאון בילדיםבחן את עצמך האם יש לך התקפי חרדה?

Related Articles:

אנשי המקצוע השונים המתמחים בתחומים שונים בקליניקה מאפשרת להתאים מטפל נכון ולתת לכם מענה מהיר, ממוקד ויעיל. צרו קשר באופן חופשי 0504239446

Tagged with →  
Share →

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>