כמעט לכל אחד מאיתנו יצא להגיד פעם "אני ממש מכור ל… שוקולד/ טלוויזיה/ ספורט/ חדשות/ קפה/ פייסבוק…" לרוב בבדיחות דעת או סתם כדי להצהיר על חולשה לאותו תחום. בעיקר משום שאנו נוטים לקשר את המילה התמכרות רק לסמים או אלכוהול. יחד עם זאת ההגדרה להתמכרות נוגעת באופן מתפתיע גם לתחומים אלו.
מקובל לחלק התמכרויות לשני סוגים: התמכרות לחומרים כימיים ולהתנהגויות התמכרותיות.
התמכרות לכימקליים היא ההתמכרות המוכרת לנו יותר, והיא כוללת עישון סיגריות, שימוש בסמים (כולל גם סמי פיצוציות, גז מזגנים, טיפקס, דלק ועוד), תרופות מרשם או צריכת אלכוהול.
התנהגויות התמכרותיות מוכרות לנו מהיום יום אך לא תמיד אנו חושבים כי הן יכולות להיות מוגדרות כהתמכרות. תחת הגדרה זו קיימות מגוון התנהגויות שאדם יכול לפתחן גם כהתמכרות: קניות, הימורים, אינטרנט, משחקי מחשב, מין, עבודה, מזון ועוד.
למרות ההבדל הניכר לעין בין שני סוגים אלו, יש ביניהם גם הרבה מהמשותף. בשני המקרים ההתמכרות נועדה להשיג הנאה או לשכך כאב נפשי כגון התמדדות עם חרדה, דיכאון, לחץ, דימוי עצמי נמוך, קשיים חברתיים (שגם הם הרבה פעמים באים לידי ביטוי בחרדה חברתית) ועוד. בשני המקרים, יש צורך הבגברת המינון על מנת להשיג את אותה הנאה שהושגה בהתחלה.
למעשה תהליך פרוגרסיבי זה בא לידי ביטוי בתפקוד המוח, בדגש על תפקוד החלק הקדמי. בשתי סוגי התמכרויות המתוארות לעיל נפגע החלק הקדמי במוח שהוא למעשה מערכת השיפוט של האדם האחראית על יכולת ההבחנה בין טוב ורע ועל יכולת השליטה של האדם בדחף. ככל שההתמכרות מחמירה הפגיעה בתפקוד המוח גדלה אף היא, ומתוקף כך אין ביכולתו לשלוט בדחף לעשן עוד סיגריה, לשתות עוד כוסית או לשבת עוד מול המחשב על חשבון תפקוד בעבודה או בחיי המשפחה.
מכאן שכל התנהגות שפוגעת בבבריאותו ובתפקוד היום יומי של האדם היא מסוכנת. חשוב לפנות לאיש מקצוע (פסיכולוג או פסיכיאטר מומחים בתחום) על מנת לטפל הן בסימפטומים של ההתמכרות והן במקור (למשל על ידי טיפול בחרדה) ולהבין כיצד להפסיק את המעגל ולשוב לאיכות חיים בריאה ומאושרת.
לעמודי תוכן נוספים: קוגנטיבי התנהגותי, התקף חרדה, מצב רוח רע ודיכאון, דיכאון וחרדה במתבגרים, התמוטטות נפשית, ריטלין להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים, הפרעת קשב וריכוז במבוגרים וילדים, דיכאון בילדים, בחן את עצמך האם יש לך התקפי חרדה?