אם אתם כבר מקבלים טיפול תרופתי פסיכיאטרי, השאלה עולה כל הזמן- מול המטפל שלכם, בניכם לבין עצמכם ומול המשפחה. למעשה קיים מפתח עקרוני בפסיכיאטרייה אשר מתייחס למצבים התקפיים בעיקר. מצב התקפי הינו מצב, שבו יש מצבים נפשיים חוזרים אשר אינם מופיעים כל הזמן- למשל מצבים חוזרים של דיכאון.
ובכן נהוג בפסיכיאטריה- אחרי אירוע ראשון, להמשיך את הטיפול התרופתי למשל שנה לפחות, במינון מלא.
אם מדובר באירוע שני, נהוג להמשיך את הטיפול התרופתי למשך שנתיים עד חנמש שנים, אבל לא בהכרח כל התקופה תהיה במינון מלא.
אם מדובר באירוע שלישי, אזי למעשה מדובר בטיפול לכל החיים, שוב במינון אחזקתי שהוא מינון נמוך יותר מהמינון הטיפולי.
בכל מקרה, אסור לשנות מינון- לכאן או לכאן- לבד, ויש להתייעץ תמיד עם הפסיכיאטר המטפל
לעמודי תוכן נוספים: טיפול בחרדה חברתית, טיפול בחרדה, קוגנטיבי התנהגותי, התקף חרדה, מצב רוח רע ודיכאון, דיכאון וחרדה במתבגרים, ריטלין להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים, הפרעת קשב וריכוז במבוגרים וילדים, דיכאון בילדים, בחן את עצמך האם יש לך התקפי חרדה?
כלומר ההשפעה של התרופות מתקבעת? אם לוקחים אותם לזמן ממושך אז המוח מסוגל להיות באיזון בלעדיהם אחר כך?
כן, ככל שלוקחים לזמן ממושך יותר עולה הסיכוי שההשפעה המיטיבה תמשך גם בלי התרופות.
למה בOCD זה ארוך יותר?
כנראה שצריך ייצוב הסרטונין לזמן ארוך יותר.
רשמת כמה זמן צריך לקחת בדיכאון. אבל כמה זמן צריך לקחת בOCD והפרעות חרדה בכלל?
בחרדה כלשהי- כמו בדיכאון כי זה גם התקפי. ב OCD בד|כ ארוך יותר, ב OCD קשה- לכל החיים בד"כ.
תן דוגמאות ספציפיות ואז אני אתן תשובה ברורה יותר לפי מקרה?
מה עם הפרעות חרדה כמו התקפי חרדה או OCD? רשמת רק על דיכאון.
ירון- כוון אותי ואכתוב, על מה רצחת לדעת?