קונפליקטים נפשיים בחגים

ארבע קושיות: אצל מי? מה יהיה? עוד פעם? מה יקרה אחר כך?


חג הפסח מהווה הזדמנות למנוחה ולהנאה מאווירה משפחתית ומסורתית, עת נחגוג את ליל הסדר. מעבר לכך, האביב מגיע והאפרוריות ושעות האור הקצרות המאפיינות את החורף מפנות את מקומן לשמש ולשמיים כחולים. עם זאת, תקופת חגים מהווה במקרים רבים טריגר להתעוררות של קונפליקטים ומשקעים שונים. במרבית המקרים מדובר ברגשות שהיו שם תמיד אך בחיי היום יום אין לנו את הזמן והאנרגיה להתעמת עימן וכשהחג קרב ההתמודדות מתחילה. הקונפליקטים עלולים להתעורר לפני החג, במהלכו או אחריו כאשר כל אחד מתמודד עימם אחרת בהתאם למצבו. בדומה לארבע הקושיות גם בחג הפסח ניתן לחלק את דפוסי המשבר לארבעה סוגים:

אצל מי?

השאלה הכל כך מוכרת המופיעה באותה צורה בשלב קבלת ההחלטה על מקום עריכת הסדר. לפעמים ההחלטה עוברת חלק, ולפעמים הריב בין בני הזוג עלול להוביל אפילו למצב של משבר ביחסים. כל אחד שואף לשחזר את חוויות הילדות שלו ואת המסורת המוכרת לו מביתו בליל הסדר. השונות בחברה הישראלית והמנהגים השונים לעריכת הסדר, למאכלי החג והאווירה המשתנה מבית לבית גורמת לעיתים לתחושות של חוסר שייכות למשפחת בן הזוג ומנגד לכמיהה לאווירת החג במשפחה המקורית.

גם אצל המארחים עלולים להתעורר קונפליקטים. הם הרי אלו שמחלטים איך זה יראה, וזה לא אומר שהם מסכימים בינם לבין עצמם. מעבר ללחץ ההכנות בו שרויים המארחים ולריבים העלולים להתעורר כתוצאה מלחץ זה, עלולים להתעורר גם קונפליקטים באשר לאופן עריכת הסדר, להרכב המוזמנים ולנושאים אחרים. נושאים אלה אינם על סדר היום של חיי המשפחה הרגילים אך בחג הם מחייבים גמישות והתחשבות מעבר לרגיל. כדאי לקבוע הסכמים זמן רב מראש, לפני שהמתח של החג עולה, ולגלות גמישות לצורכי בן הזוג- במידת האפשר כמובן. ברור לכולנו כי תקשורת טובה ויחסים תקינים בין בני הזוג יאפשרו לצלוח את התקופה למרות הקונפליקטים, ובכלל כדאי לכבוד גם ביום יום על תקשורת טובה בזוגיות (טיפול זוגי?).

מה יהיה (או- אוי ואבוי, מה יכול לקרות!)

הארוחה המשפחתית מרובת המשתתפים מהווה עבור חלקנו איום אשר עלול שלא לתת מנוח. המחשבות החוזרות של אנשים חרדים לקראת אותו מעמד משפחתי ממנו הם חוששים רבות. למשל השוואות בין אדם לבין אחיו או בני דודיו, נוכחות האנשים הרבים ותחושת הצפיפות לא מסייעות לכך. בדרך כלל מדובר באנשים אשר יש להם נטייה לחרדה חברתית או לחרדות אחרות ובעקבות זאת המפגש המשפחתי מתפרש בעיניהם כמפגש טעון אליו הם מגיעים עם תחושת פחד, ולעיתים אף נחיתות וחוסר הצלחה. תחושת הערך העצמי הנמוך גורמת לפחד בלתי רצוני ולרצון להימנע מכל מחיר ממפגש זה.

הצפיפות, החשיפה לביקורת ואפשרות לחדירה למרחב האישי אינם מטיבים עם אנשים חרדתיים. מעבר לכך, הם עלולים לתפוס באופן לא נכון את תגובת הסביבה אליהם ולפרשה כתגובה שיפוטית שלילית, דבר העלול להוביל אפילו למצב רוח רע לאחר ארוחת החג. אלו מביננו אשר סובלים מחרדה ונמצאים בטיפול נהנים מהאפשרות לשוחח על כך עם איש מקצוע,  זאת כדי מנת להמעיט תחושות שליליות ולקבל פרספקטיבה נכונה לדברים.

עוד פעם?

יש כאלה שאינם נמנים עם "הזרם המרכזי". קחו לדוגמה את אלה שטרם התחתנו והקימו משפחה למרות גילם המבוגר יחסית. חלקם מרגישים טוב וחלקם מרגישים בחג את תחושת הבדידות בשיאה. המפגש המשפחתי מעורר עוד יותר את תחושת הבדידות. לפעמים נראה שהשאלה היחידה שהם נשאלים סביב שולחן החג היא "מתי תתחתן כבר?", דבר שרק מעורר אי נוחות גוברת יותר.

במקרים כאלה ובמקרים בהם תחושת חרדה קשה מנשוא יש שמעדיפים פשוט להימנע. הדבר עשוי להתבטא בבחירה לערוך את החג בחיקם של חברים או אפילו בנסיעה לחו"ל.

ומה יקרה אחרי החג עם החזרה לשגרה?

טרם החזרה לשגרה יש כאלה החשים תחושות דכדוך. יש כאלה אשר החזרה לשגרת העבודה מלווה אצלם בדיכאון של ממש הפוגע באספקטים שונים של חייהם ומונע מהם לתפקד באופן תקין. תחושות הדיכאון אף פעם אינן נעימות, ודורשות גם זיהוי מוקדם וטיפול הולם.

מה עושים?

הטיפול בבעיות אלה הוא בראש ובראשונה התמודדות העצמית. ראשית, כדאי להתכונן לכך מראש. במובן זה, חשוב לזכור ולקבל את העובדה שהחגים, מעבר למסורת ולמפגש עם האנשים הקרובים ביותר עלולים להיות מלווים לעיתים גם בקונפליקטים. היכולת של האדם לגלות גמישות והבנה לצד תקשורת נכונה בין בני המשפחה תאפשר לעבור את החגים עם כמה שפחות ריבים. במקרים בהם החרדות או הדיכאון אינם נותנים מנוח ופוגעים באופן משמעותי בתפקוד רצוי לפנות עוד לפני תקופת החג לטיפול(טיפול בדיכאון), כשאר הטיפול המוביל כיום הינו טיפול קוגנטיבי התנהגותי המתמקד בהורדת לחץ או טיפול פסיכולוגי. יש כאלה שאינם מעוניינים בשיחות, ואם המצב הקליני מצדיק זאת, תשולב בטיפול תרופה (לרוב ממשפחת נוגדי הדיכאון והחרדה דוגמת ציפרלקס, פרוזק ואחרות). תרופות אלה מעלות את רמת הסרוטונין במוח, מוליך עצבי האחראי בין היתר על מצב רוח ושקט נפשי, אך חשוב לעודד בכל מקרה את האדם ללמוד להתמודד לא רק בעזרים פרמקולוגיים.

לסיכום, תקופת החגים, למרות שעלולה להיות רוויה בקונפליקטים, היא תקופה של יציאה מהשגרה, של חופש, משפחה ומסורת.. במידה ותחושות לא נעימות מציפות- חשוב לנסות ללבן קונפליקטים מבעוד מועד, ולטפל אם קיים צורך. חג שמח!

לעמודי תוכן נוספים:התקף חרדהמצב רוח רע ודיכאוןדיכאון וחרדה במתבגריםהתמוטטות נפשיתריטלין להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגריםהפרעת קשב וריכוז במבוגרים וילדיםדיכאון בילדיםבחן את עצמך האם יש לך התקפי חרדה?

Related Articles:

אנשי המקצוע השונים המתמחים בתחומים שונים בקליניקה מאפשרת להתאים מטפל נכון ולתת לכם מענה מהיר, ממוקד ויעיל. צרו קשר באופן חופשי 0504239446

Share →