כאב לב – ביטוי דו משמעי שטומן בתוכו פרשנויות רבות: גופניות, אך לא פחות מכך רגשיות. לפעמים היינו רוצים שמצוקות נפשיות רבות כמו עצבות מתמשכת, דיכאון, חרדה, ייאוש ועוד, ייעלמו על ידי כדור אחד, היינו רוצים לשכך את כאב הלב, כמו שאנו משככים את כאב הראש או כאב הבטן הזמני.

מחקר חדש שנערך בארה"ב מצא כי ישנו קשר בין שימוש מופרז בתרופות לבין מצוקות נפשיות שונות. המחקר הוא המשך של מחקרים אחרים שנעשו בעבר והראו שעם השנים עולה יותר ויותר תדירות השימוש של סטודנטים בתרופות מרשם למצוקות שאינן בהכרח רפואיות או שאינן בהכרח נועדו לענות על ייעודן של אותן תרופות. בארה"ב התופעה מוגדרת כמגיפה של ממש.

המחקר נערך על אלפי סטודנטים מרחבי ארה"ב שהעידו על תדירות השימוש שלהם במשככי כאבים, תרופות מרשם ותרופות הרגעה וכן על מידת המצוקה שהם חווים, כאשר נבדקו תחושות של: חוסר תקווה, עצבות או דיכאון ומחשבות על מעשה אובדני.

מהמחקר עלה, כי בקרב סטודנטים שדיווחו על תחושות מצוקה נפשיות, עלתה גם השכיחות של השימוש בתרופות מרשם אנטי דיכאוניות, תרופות הרגעה, משככי כאבים עם מרשם וללא מרשם וכן בשימוש חומרים מעוררים.

המחקר העיד על קשר בין השניים, אך לא ברור "מה הביצה ומה התרנגולת": האם מצוקות פסיכולוגיות מביאות לשימוש בתרופות אלו, או שימוש לא נכון או לא מתאים בתרופות גורם לאותן מצוקות. יחד עם זאת, המחקר חשוב ביותר בהעידו על העלייה בקשיים הנפשיים אותם מתארים סטודנטים.

מכאן, שחשוב מאוד להבחין בסימנים שהשתנו בנו- לתחושות או למחשבות, וכן לסימנים גופניים שפעמים רבות, מעידים על השינוי המתחולל בנפשנו. כך למשל, מצוקות נפשיות שונות באות לידי ביטוי בקשיי שינה, במחשבות מטרידות במהלך היום ובעיקר במהלך הלילה, בשינויים במערכת העיכול, קשיי נשימה, כאבים או תחושות מועקה בלב בדיוק בזמן שמופיע הגורם המטריד – במקרה של סטודנטים, בזמן הלמידה לבחינה או לאור מראהו של הקלסר עמוס הדפים.

שנית, יש לבחון לֵמֲה שינויים אלו קשורים – "אדם קרוב אצל עצמו" – חשוב לבדוק האם המחשבות נובעות מייאוש, דיכאון או אולי מפחד או חרדה. לאחר מכן, יש לבחון אפשרויות התמודדות: כך למשל, טכניקות הרפיה שונות (טכניקות של נשימות, מדיטציה, יוגה) שיכולות לסייע בתקופות הלחץ. שיחה עם אדם קרוב יכולה לסייע בהקלה על התחושות, כמו גם בהבנה משמעותית יותר של המצוקות אותם אנו חווים, ריבוי פעילויות מהנות ומרגיעות, גם הן מסייעות בחידוש הכוחות הנפשיים ובשיפור ההרגשה, לטווח הקצר ולטווח הארוך.

כאשר המצוקות או הקשיים חמורים יותר, מומלץ להיעזר באיש מקצוע (פסיכיאטר או פסיכולוג) ולבחון דרכים שונות לטיפול בחרדה, התמודדות עם הדיכאון ועוד. כך למשל, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מסייע פעמים רבות, תוך זמן קצר, להתמודד עם החרדה כמו גם עם תחושת העצבות או הדיכאון. במקרים אחרים, מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי ארוך טווח שיסייע לבחון הן את המקור למצוקות והן את הדרכים לשפר את איכות החיים.

לעמודי תוכן נוספים: טיפול בחרדה חברתיתקוגנטיבי התנהגותיהתקף חרדהמצב רוח רע ודיכאוןדיכאון וחרדה במתבגריםהתמוטטות נפשיתריטלין להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגריםהפרעת קשב וריכוז במבוגרים וילדיםדיכאון בילדיםבחן את עצמך האם יש לך התקפי חרדה?

Related Articles:

אנשי המקצוע השונים המתמחים בתחומים שונים בקליניקה מאפשרת להתאים מטפל נכון ולתת לכם מענה מהיר, ממוקד ויעיל. צרו קשר באופן חופשי 0504239446

Tagged with →  
Share →

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>