בכל מה שקשור לבריאות הנפש, יש למטופל חלק חשוב ומרכזי בקביעת המינון -הזמני והסופי- של התרופות שהוא נוטל. דוגמה מרכזית וחשובה היא הפרעת קשב וריכוז של המבוגר, למעשה התאמת המינון במקרים מסויימים היא עיוורת, ולפי התגובה מחליטים הרופא והמטופל איך להמשיך. אני יודע שלחלק זה נשמע מוזר, אבל מכיוון שמי שיכול באמת להעריך את מצבו של המטופל- הוא המטופל עצמו, הרי שיש לו חלק חשוב בהחלטה זו. הפסיכיאטר המטפל אמור לוודא שאין התנגשות תרופתית כלשהי, שמהטופל באמת מתייחס לסימפטומים הרלוונטים ולא לסימפטומים הנלווים, ולהציע חלופות טיפול.
לעמודי תוכן נוספים: טיפול בחרדה חברתית, טיפול בחרדה, קוגנטיבי התנהגותי, התקף חרדה, טיפול בדיכאון, מצב רוח רע ודיכאון, דיכאון וחרדה במתבגרים, ריטלין להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים, דיכאון בילדים, בחן את עצמך האם יש לך התקפי חרדה?