לצערנו, עתות מלחמה בארץ הן עניין נפוץ. לא פעם מלחמות אשר נמשכות למשך תקופה ארוכה ואף שנים, כמו למשל תקופת הפיגועים או תקופת הטילים על תושבי הדרום כפי שאנו חווים כעת. בתקופות מעין אלו, אנשים רבים חווים מידי יום מצבי סכנה ואיום, אשר משפיעים במידה רבה על מצבם הנפשי, וביטויים כמו חרדה, נפגעי הלם ועוד צפים ועולים שוב ושוב.

על מנת לעשות מעט סדר בדברים ולהבין כיצד עלינו להתמודד במצבים מעין אלו, והאם נדרש טיפול בחרדה, חשוב ראשית כל להבחין בין פחד לבין חרדה. פחד היא תגובה לגיטימית וטבעית למצבי סכנה ואיום. מצבים מסוכנים, מצבים מפחידים, כמו מלחמה והתקפת טילים יוצרים תגובות טבעיות של פחד. במצבים מעין אלו הגוף שלנו מתוכנת להגיב בתגובה המכונה "לחימה או בריחה", רמת האדרנלין עולה, מערכות הגוף ההכרחיות נכנסות לפעולה ואנו מרגישים דרוכים יותר, הדופק נהיה מהיר יותר, השרירים מתכווצים, הגרון מתייבש וזיעה מכסה את הגוף. כמו כן, ישנם אנשים החשים מיחושים גופניים שונים, ככאבי בטן או כאבי ראש (סימנים הנפוצים בעיקר אצל ילדים המתקשים להביע את עצמם) ותחושות של מועקה ומתח נפשי. כאשר סימנים מעין אלו מופיעים ללא איום ממשי או סכנה מיידית, החוויה איננה חוויה של פחד אלא חוויה של חרדה. מלבד הסימנים הגופניים, אחד הסימנים הדומיננטיים ביותר המאפיינים פחד וחרדה הוא מחשבות חוזרות אודות האיום, במקרה של פחד החרדות נוגעות לצורך להחליט איך לפעול, במקרה של חרדה, מחשבות אלו אינן פוסקות, מטרידות, גם שלא בזמן האיום ומאופיינות בתכנים של תרחישים קטסטרופליים, המגבירים את תחושת הפחד וחוסר האונים.

התמודדות עם פחד וחרדה בראש ובראשונה מחייבת היכרות עם הגוף שלנו והיכרות עם התגובות הנפוצות למצבי איום. הכרה בכך שהדופק עולה מפני שהאזעקה נשמעה ושהמחשבות מתמקדות רק באיום היא הכרחית על מנת להבין כי אנו חווים פחד. פעמים רבות, עצם ההבנה כי התגובות הגופניות השונות מעידות על פחד מסייעת בהפחתתו. היכרות עם תגובות אלו חשובה גם כדי לזהות האם האדם חווה חרדה. חשוב לזהות את הנטייה לחזרתן של מחשבות ולדמיונות קטסטרופליים על מנת לעשות הבחנה אמיתית של המצב – האם זוהי אכן סכנה או שמא המחשבות שלוטות בנו ומעצימות את חווית הפחד, אף על פי שבאותו רגע לא מתרחש איום.

מכאן שזיהוי המצב בו אנו נמצאים ודיאלוג פנימי עשויים לסייע לחזור למציאות, להשיג הרגעה, להפחית חרדה ולמנוע היסחפות לתחושת חרדה. על מנת להתמודד עם התחושות הגופניות והרגשיות הנמשכות גם לאחר שהאיום הוסר, מומלץ לעשות שימוש בטכניקות של הרפיה ונשימות – לנשום לאט ועמוק ולנסות להרגיע את דריכות היתר של הגוף.

אחת הדרכים המומלצות להרגיע את החרדה היא לשהות כמה שיותר בחברה, להימנע מהתבודדות והסתגרות, אף על פי שהרצון הטבעי הוא להיות לבד. חיפוש הקשר וחלוקת החוויה יחד עם אחרים החווים את אותו מצב היא בעלת ערך משמעותי לבריאות הנפשית שלנו. אפשר לעשות זאת בחברה הקרובה: שכנים, חברים, משפחה או גם דרך האינטרנט, כאשר המצב מאלץ אותנו להישאר בבית.

כמו כן, חשוב כמה שיותר לשמור על שגרה – בייחוד עבור ילדים – להמשיך לקום באותה שעה בבוקר ולקיים את אותם פעילויות שגרתיות יום-יומיות כמה שאפשר.

מצבי חרדה הדורשים טיפול

פעמים רבות אנו שומעים על נפגעי חרדה שפונו לבתי חולים. נפגעי חרדה הם למעשה אנשים שנכחו באירוע לא נעים ומסוכן, כמו תאונת דרכים, בסמוך לנפילת טיל וכדומה. אנשים אלו לוקי במה שמכונה תגובה הלם והתייחסות מיידית לתחושותיהם על ידי איש מקצוע היא קריטית לשלמותם הנפשית ומניעה של החמרת מצבם. במקרים אחרים, עצם התמשכות המלחמה וחוויה חוזרת של אזעקות, למשל, עשויה ליצור חרדה, המאופיינות כאמור בעוררות גבוהה מתמשכת, מחשבות מטרידות ודפוסי הימנעות והתבודדות. גם במקרים מעין אלו, כאשר טכניקות הרגעה עצמית אינן מסייעות חשוב לפנות לאיש מקצוע (פסיכולוג או פסיכיאטר מומחה).

לעמודי תוכן נוספים: טיפול בחרדה חברתיתקוגנטיבי התנהגותיהתקף חרדהטיפול בדיכאוןמצב רוח רע ודיכאוןדיכאון וחרדה במתבגריםהתמוטטות נפשיתריטלין להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגריםהפרעת קשב וריכוז במבוגרים וילדיםדיכאון בילדיםבחן את עצמך האם יש לך התקפי חרדה?




HTML Tables

Related Articles:

אנשי המקצוע השונים המתמחים בתחומים שונים בקליניקה מאפשרת להתאים מטפל נכון ולתת לכם מענה מהיר, ממוקד ויעיל. צרו קשר באופן חופשי 0504239446

Tagged with →  
Share →

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>