הריון ולידה בתרבות שלנו נחשבים לאחד מאירועים המרגשים ביותר בחייה של האישה: היא מצפה לו זמן רב, סובלת מהבחילות או הצרבות- אבל מתענגת על כל בעיטה של התינוק, מכינה את הבית לקראת בואו, חושבת על שמות, נערכת ללידה ומוצפת בהתרגשות כשזה אכן קורה. האנשים מסביבה גם הם משדרים לא פעם כי הריון הוא אכן סיבה מוצדקת לתחושת אושר עילאית שעליה לחוש. יחד עם זאת, לעיתים קורה כי, לצד ההתרגשות והשמחה, נשים רבות חשות מגוון רחב נוסף של תחושות, שאינן בהכרח כל-כך חיוביות.
לא פעם, מכיוון שהסביבה והתרבות שלנו משדרים ציפייה מסוימת מהיולדת, היא עלולה להתבייש או להסתיר תחושות שאינן תואמות את אותה ציפייה, שלה או של החברה, להרגיש אשמה על אותם תחושות ולסבול זמן רב לבדה.
אומנם, ישנן נשים שאכן חשות בעיקר תחושות חיוביות סביב ההיריון והלידה, אך לא מעט אחרות, סובלות כמה ימים לאחר הלידה ממה שמכונה "בייבי בלוז", מעין תחושת עצבות, דיכאון, חוסר חשק וכדומה, בימים הראשונים לאחר הלידה, כאשר אלה חולפים לאחר כשבוע. בקרב נשים אחרות, תחושות אלו אינן מרפות, מחמירות, פוגעות בתפקוד והופכות למה שמכונה "דיכאון אחרי לידה".
תופעה נפשית אחרת, אליה מתוודעים פסיכיאטרים ופסיכולוגים בשנים האחרונות, שגם עליה נשים כמעט ואינן מדברות, היא תופעה המכונה הפרעה אובססיבית קומפולסיבית לאחר לידה או OCD לאחר לידה.
OCD, היא הפרעה נפשית השייכת למשפחת החרדות ומאופיינת במחשבות מטרידות ובמעשים כפייתיים המתבטאים בחזרה על פעולות טקסיות שוב ושוב. מטרתן של פעולות אלו היא להפחית את המתח והחרדה הנובעות מהמחשבות הפולשניות. תוכן המחשבות משתנה מאדם לאדם, אף על פי שרבים מדווחים על מחשבות הקשורות בניקיון וסדר.(התקף חרדה)
תחום נוסף, של מחשבות מטריודת, הנובעות מחרדה, מופיע אצל נשים אחרי לידה וקשור בטיפול בתינוק. כך, נשים מדווחות כי הן מוצפות מחשבות הקשורות בדאגה לתינוק: חשש לפגוע בתינוק כתוצאה מרשלנות בטיפולו, למשל על ידי מתן תרופות לא נכונות או מזון לא מתאים; מחשבות מטרידות על דקירה, הטבעה, השלכה של התינוק; פחד להדביק את התינוק או לגרום להדבקתו במחלות שונות; מחשבות טורדניות על פגיעה בתינוק באמצעות החלטה לא נכונה, למשל מתן מזון מסוים, חיסון, נטילת תרופות ועוד.
כאמור, בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית, הפחתת החרדה והרגעת המחשבות נעשית על ידי חזרה על טקסים ומעשים כפייתיים. בקרב נשים לאחר לידה נפוץ לראות כי, הן נמנעות מלהחליף חיתול, מלהאכיל את התינוק (מחשש להרעילו), מלצפות בחדשות או להיחשף למידע הקשור בפגיעה תינוקות; מסתירות חפצים חדים; מבצעות בדיקות חוזרות ונשנות שהתינוק חי בעודו ישן, שהתינוק לא נפגע כתוצאה מפעילויות שונות ושואלות שוב ושוב על שלומו.
כאמור, אחד הקשיים המשמעותיים לטפל בהפרעה מעין זו נובע מכך שנשים אינן מדווחות על קשייהן, מתביישות ומנסות להסתיר התנהגותן. כמו כן, לא פעם סימנים שונים המופיעים כחלק מההפרעה, דומים לדיכאון אחרי לידה, ולכן אינם מטופלים כראוי.
הטיפול המומלץ ב- OCD לאחר לידה, הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, כאשר לא פעם, בתחילתו או במהלכו משולב גם טיפול תרופתי. מסיבה זו, ישנה חשיבות רבה לפניה לאיש מקצוע מומחה בתחום, שיסייע באבחון מדויק של הקושי ובהתאמת הטיפול הטוב ביותר עבור האישה. כמו כן, רצוי לא להזניח קשיים מעין אלו, הן לשם מניעת פגיעה בתפקוד האם ובהתפתחות התינוק, והן לשם התמודדות יעילה ומהירה ככל האפשר עם הקשיים.
לעמודי תוכן נוספים: טיפול בחרדה חברתית, קוגנטיבי התנהגותי, טיפול בדיכאון, מצב רוח רע ודיכאון, דיכאון וחרדה במתבגרים, התמוטטות נפשית, ריטלין להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים, הפרעת קשב וריכוז במבוגרים וילדים, דיכאון בילדים, בחן את עצמך האם יש לך התקפי חרדה?