ספסל

ספסל

.
המודעות להפרעות הקשב והריכוז הולך ועולה בשנים האחרונות, והורים ומורים כאחד יודעים כבר כי ילד שמתקשה לשבת במקום אחד, לשלוט בדחפים, לתכנן את מהלכיו מראש ולהתרכז במטלות הוא אינו בהכרח "חצוף" או "עצלן", והוא אינו בהכרח מתנהג כךבכוונה תחילה – סביר להניח שהוא סובל מן ההפרעה הנוירולוגית המכונה ADHD, או "הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות" בשמה המלא. שיעור ההפרעה הנמדד בקרב ילדים נע בין 10%-15%, וטענה מחקרית משמעותית גורסת כי השיעור האמיתי באוכלוסיה הוא גבוה בהרבה.

על אף שרוב המחקרים בתחום נערכו על ילדים, הפרעות הקשב אינן ייחודיות לגיל הילדות, ומבוגרים רבים סובלים מהן; הסיבה העיקרית לכך שהפרעות קשב מיוחסות בעיקר לגילאי בית הספר היסודי היא הופעתה המוקדמת של ההפרעה, ותנאי הלימודים בבתי הספר המקלים על גילוייה. למרות המודעות הגוברת בתחום, גם הורים וגם מורים מתקשים להבחין בין שלוש תת-ההפרעות של הפרעת הקשב; רבים מהם אף לא יודעים כי קיימת שונות בין ביטוייה השונים של ההפרעה.

איך מבחינים בין הסוגים השונים של הADHD?

הפרעת הקשב והריכוז מאובחנת באמצעות תשעה סימפטומים של חוסר קשב, ותשעה סימפטומים של היפראקטיביות ואימפולסיביות. בהופעת שישה סימפטומים של חוסר קשב יחד במשך לפחות שישה חדשים ניתן לזהות בבירור את קיומה של הפרעת קשב, ובהופעת שישה סימפטומים של היפראקטיביות ואימפולסיביות יחד לאורך שישה חודשים ניתן לאבחן קיומה של הפרעת קשב והיפראקטיביות. על מנת לאבחן הפרעת קשב מכל סוג, כל התסמינים צריכים להופיע אצל הנבדק עוד לפני גיל 7, לגרום לפגיעה משמעותית בתפקודו החברתי, להיות רלוונטיים לגבי שתי סביבות התנהגות לפחות (לדוגמה: בית ובית הספר), ולא להיות מוסברים על ידי בעיה רפואית או פסיכולוגית אחרת. לרוב מי שעורך את האבחנה הינו פסיכיאטר

תשעת הסימפטומים של חוסר הקשב הם:

1. הילד מתעלם מפרטים, וסובל מטעויות חוזרות הנובעות מרשלנות וחוסר זהירות.

2. הילד מתקשה לשמר קשב במשימות או משחקים.

3.הילד מתקשה לשמר קשב בזמן שיחה, ונראה לעתים קרובות כאילו הוא אינו מקשיב.

4. הילד מתקשה במעקב אחרי הוראות ובהשלמת מטלות (ללא קושי בהבנה או ניסיון מכוון להכשיל את המטלה).

5.הילד מתקשה בתכנון ובארגון פעילויות ומטלות.

6. הילד מבטא ניסיונות קבועים להתנגד או להימנע מפעילויות הדורשות מאמץ מנטלי לאורך זמן.

7. הילד מאבד באופן חוזר ונשנה חפצים נדרשים.

8. הילד מוסח בקלות, ודברים פעוטים "קוטעים לו את חוט המחשבה".

9. הילד מנהג ב"שכחנות" בפעילותו היום יומית.

תשעת הסימפטומים של ההיפראקטיביות והאימפולסיביות הם:

1.לעתים קרובות הילד מנענע בעצבנות את ידיו או רגליו, או מתפתל בכסאו.

2.הילד מתקשה לשבת בכסא לאורך זמן, וקם ממקומו לעתים קרובות גם כאשר הוא מצופה להישאר ישוב.

3.הילד מתרוצץ ומקפץ גם במקומות שאינם הולמים לכך.

4.הילד מתקשה לשחק או ליהנות מפעילויות פנאי בשקט.

5.הילד נמצא בתנועה מתמדת, נראה כאילו הוא "מונע ע"י מנוע".

6.הילד מדבר באופן מוגזם.

7.הילד עונה לשאלות עוד לפני שסיימו לשאול אותן.

8.הילד מתקשה לחכות בתור או להמתין.

9.הילד מתפרץ למשחקים ושיחות של אחרים.

חלק מן הסימפטומים של הפרעת הקשב מתרחש לעתים קרובות אצל רבים מאיתנו; אולם אצל אלה הסובלים מהפרעת קשב וריכוז שכיחותן של ההתנהגויות הללו גבוהה בהרבה ותפקודם בחיים נפגע באופן ממשי בעקבות כך.

ההבדלה האבחונית בין סוגי הפרעת הקשב נערכת אחרי בחינת התסמינים. מי שסובל לפחות משישה תסמינים מכל קבוצה, יקבל את האבחנה של ADHD combined – הפרעת קשב וריכוז, המעורבת בהפרעת היפראקטיביות. מי שסובל משישה תסמינים לפחות מן הקבוצה הראשונה בלבד, יקבל את האבחנה של ADHD Predominantly Inattentive – הפרעת קשב וריכוז, שנקראה בעבר גם ADD; ואילו מי שסובל משישה תסמינים לפחות מן הקבוצה השנייה בלבד, יקבל את האבחנה של ADHD predominantly Hyperactive-Impulsive: הפרעת קשב היפראקטיבית ואימפולסיבית.

מה משמעותם של ההבדלים בין סוגי ההפרעה?

התנהגותם של הסובלים מהפרעת קשב היפראקטיבית או "מעורבת" שונה מאד מהתנהגותם של הסובלים מהפרעת קשב רגילה. קל מאד להבחין בכך אצל ילדים: ילדים הסובלים מהפרעת קשב "רגילה", ללא היפראקטיביות, ייחשבו לרוב כילדים "רגילים" אבל "רחפנים". הם יתקשו להקשיב בשיעור, הישגיהם הלימודיים יהיו נמוכים, אך התנהגותם תהיה לרוב תקינה והם לא ייחשבו לילדים "בעייתיים". ילדים הסובלים מהפרעת קשב היפראקטיבית ואימפולסיבית, יתקשו לשבת בשקט בשיעור ולהתנהג לפי הכללים בהפסקה: הם נוטים להסתבך במריבות, להיות "מסומנים" כילדים הבעייתיים בכיתה, לעורר קונפליקטים עם דמויות סמכות ולהיות בסיכון מוגבר לבעיות התנהגות. מצד שני, לא תהיה להם בעיה יוצאת דופן לעמוד באתגרים הלימודיים בכיתה. ילדים הסובלים מבעיית קשב "מעורבת" סובלים בשתי החזיתות: מבחינה חברתית הם נחשבים ל"עושי צרות", ובכיתה הם נחשבים לחלשים במיוחד. מבחינה חברתית, מעמדם של הסובלים מן ההפרעה ה"מעורבת" נוטה להיות הנמוך ביותר.

בגלל השונות הבולטת בין סוגי ההפרעות, מותאמים לרוב טיפולים שונים לכל סוג. לסובלים מהפרעת קשב "רגילה" יוצע לרוב טיפול תרופתי ותמיכה לימודית ואסטרטגית, בעוד לסובלים מהפרעת קשב היפראקטיבית ואימפולסיבית או"מעורבת" תוצע לרוב גם תמיכה של תכנית התנהגותית ותמיכה משפחתית, בשל הקושי הרב שמעוררת ההתמודדות עם ההפרעה במשפחה.

לעמודי תוכן נוספים: טיפול בחרדה חברתיתטיפול בחרדהקוגנטיבי התנהגותיהתקף חרדהטיפול בדיכאוןמצב רוח רע ודיכאוןדיכאון וחרדה במתבגריםריטלין להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים, , דיכאון בילדיםבחן את עצמך האם יש לך התקפי חרדה?

Related Articles:

אנשי המקצוע השונים המתמחים בתחומים שונים בקליניקה מאפשרת להתאים מטפל נכון ולתת לכם מענה מהיר, ממוקד ויעיל. צרו קשר באופן חופשי 0504239446

Tagged with →  
Share →