טוב, לבעיה הזו באמת שאין תשובה ברורה. הפרעות אכילה (אנורקסיה ובולמיה) הן קבוצה של הפרעות מאד עמידות, ופעמים רבות הטיפולים עוזרים רק אחרי זמן רב… מה שנותר הוא להמליץ על הכל. טיפול פסיכיאטרי כולל טיפול בתרופות, או נגד דיכאון או תרופות שמונעות או מסייעות באימפולסיביות (במקרה של בולמיה). אבל אל תתלו בטיפול התרופתי יותר מידי תקוות. הוא לא מספק. צריך שילוב (שאלו את הפסיכיאטר שלכם):
1. תרופות- עבור טיפול בחרדה ודיכאון הנלווים להפרעות אכילה. התרופות ניתנות לפי הצורך, באופן מותאם לבעיות הנלוות, לתקופת הנטילה המתוכננת, לגיל ולהיסטוריה של נטילת תרופות פסיכיאטריות בעבר.
2. טיפול רגשי- טיפול פסיכולוגי דינמי הוא המפתח להצלחה בטווח הארוך, ואין לו מתחרים. עם זאת בטווח הקצר, יש לשקול טיפול קוגניטיבי התנהגותי בנוסף או במקביל.
3. דיאטנית- לעריכת תפריט מאורגן שישמש בסיס, כמו כן שקילות חוזרות ותמיכה.
4. התערבות משפחתית- עוד טיפול מנצח, בעיקר כאשר יש ויכוחים בבית על אוכל.
5. הכי חשוב- מינוי מטפל ראשי. הטיפולים חייבים להיות מתוזמנים היטב ולהתאים אחד לשני, וצריך "מנהל מקרה" כדי שהכל יתאים ויתפקד כמו שצריך.
אתם מוזמנים לשאול שאלות לגבי טיפולים נוספים!
ד"ר אילן טל
לעמודי תוכן נוספים: טיפול בחרדה חברתית, קוגנטיבי התנהגותי, התקף חרדה, מצב רוח רע ודיכאון, דיכאון וחרדה במתבגרים, ריטלין להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים, הפרעת קשב וריכוז במבוגרים וילדים, דיכאון בילדים, בחן את עצמך האם יש לך התקפי חרדה?
זה נכון שרוב האנורקסיות מתות?
שלום רב
לא! זה לא נכון!
רוב אלו שמקבלות טיפול ורוצות להחלים אכן מצליחות!
אולי יש יאוש מסויים בשאלה ואולי רק סטיגמה?
אם יש אנורקסיה ויש רצון- מתגברים על זה!
מעניין מאד. אני עובדת במחלקת ילדים בבית חולים, שם מטפלים גם בהפרעות אכילה. גם אצלנו לא נוקטים במטפל יחיד, במערכת המחלקה, זה כמעט בלתי אפשרי.
אני עם הפרעות אכילה……. אני הייתי אנורקסית וניצלתי…. באמת ובתמים בזכות הפסיכיאטרית שלי…..
תודה על ההודעה, ואני מאד שמח לשמוע על סיפורים מוצלחים כאלה, מכיוון לפעמים זה לא הולך טוב. המפתח הוא טיפול גם על ידי פסיכיאטר וגם טיפול רב מקצועי- פסיכולוגי, משפחתי וכו'.
בני בן 2.5 ואוכל מעט מאד. האם זו הפרעת אכילה. הוא מוציא אנרגיה, רץ, מטפס ובכל זאת, אוכל כמו ציפור…..
שלום רב ותודה יל פנייתך
אכילה בגיל כה צעיר היא ענין אחר לחלוטין, ופסיכיאטריה של הגיל הרך היא תחום מתפתח. רק לציין כי ברוב המקרים אם אין בעיות משקל והתפתחות אחרות, יש פחות סיבה לדאגה. ובכלל במקרים כאלה הטיפול יכול להיות דווקא הדרכת הורים, אפילו חד פעמי, לצורך הרגעה או תידרוך.