מתי דיכאון לא מאובחן עקב אבל

חזרה לעמוד הבית- הפסיכיאטר ד"ר אילן טל

 Bereavement Exclusion

  • במהדורה הקודמת, אחד הקריטריונים לאבחון דיכאון מג'ורי היה שהאדם לא באבל, ואם הוא באבל על מישהו משמעותי שמת, עברו לפחות חודשיים של תסמינים דיכאוניים. כלומר, המהדורה הקודמת נתנה לנו את הזכות להיות בדיכאון אם איבדנו מישהו משמעותי, בלי שיגידו עלינו שאנו מדוכאים. זה מאוד בעייתי, כי נושא האבל תלוי תרבות ונסיבות.
  • במהדורה הנוכחית כתבו הערה לקלינאי בנוגע לאבל: היום מותר לאבחן בדיכאון גם אדם שאיבד מישהו משמעותי לפני שבוע. כלומר, לא צריך לשלול אבל כדי לאבחן דיכאון. הסיבה לשינוי היא שראו שאבל אכן מנבא דיכאון, מתנהג כמו דיכאון ולעיתים מגיב לתרופות כמו דיכאון. ה-DSM מתבסס על מחקרים הבודקים את הקשרים בין אבל לדיכאון ונותן קווים עיקריים למאבחן בנוגע לשינויים בין אבל לדיכאון. למשל בדרך כלל אבל יותר תגובתי בדיכאון, כלומר, האדם מצליח להיות שמח לפרקים קצרים עד שקורה משהו שמזכיר לו את האובדן ואז הוא שוקע שוב, בעוד שדיכאוני פחות יפגין זאת. בנוסף, בסופו של דבר זה שקול לשיקול דעתו של הקלינאי. המענה יהיה תלוי אדם, נסיבות מקרה ומה הקלינאי מרגיש שישרת את המטופל שלו.
  • תגובות לאובדן משמעותי (לדוגמה, שכול) עשויה לכלול את התחושות של עצב עמוק, הרהור על האובדן, נדודי שינה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל כפי שמצוין בקריטריון  A ]ל- – [ MDE שיכולה להיות דומה לאפיזודה של דיכאון. למרות שסימפטומים אלה עשויים להיות מובנים או נחשבים כמתאימים לאובדן, יש לשקול בזהירות את הנוכחות של MDE בנוסף לתגובה הנורמלית לאובדן משמעותי. החלטה זו בהכרח דורשת הפעלת שיקול הדעת הקליני המבוסס על ההיסטוריה של הפרט ונורמות תרבותיות לביטוי של מצוקה בהקשר של אובדן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>