סימפטומיםמרכזיים

גוף:

  • האטה פסיכו-מוטורית
  • הפרעה בשינה
  • הפרעה בתיאבון ובמשקל
  • עייפת וחוסר אנרגיה

נפש:

  • מצב רוח ירוד
  • אובדן עניין או הנאה
  • תחושת חוסר ערך או אשמה
  • מחשבות על מוות או אובדנות
  • ירידה ביכולת לחשוב ולהתרכז

חזרה לעמוד הבית- הפסיכיאטר ד"ר אילן טל

הפרעותמצברוחברחביהעולםMood Disorders Around the World:

  • הנתונים הכלליים מדגימים כי הפרעות מצב רוח הן תופעה שכיחה. מחקרים מציעים שלאפיזודה הראשונה של דיכאון יש מרכיב סביבתי חזק, ואילו אפיזודות מאוחרות יותר נחשבות כקשורות לשינויים פיזיולוגיים פנימיים.
  • באמצעות שימוש ברשומות תאומים בווירג'יניה, הראו כי לאפיזודה הראשונה קשר חזק יותר עם גורמים סביבתיים מאשר באפיזודות מאוחרות יותר. כך, לחץ משמעותי בחיים, כמו אובדן של מערכת יחסים קרובה, קשור מאוד להתפתחות של דיכאון. קיים סיכוי הגבוה פי 2.5 עד 10 שאינדיבידואלים עם דיכאון חוו אירוע חיים משמעותי לאחרונה מאשר אינדיבידואלים לא דיכאוניים.
  • קיימת הבחנה בין לחץ מתומצת קצר-מועד (short-term stress), בעל השפעה מוטיבציונית, לבין לחץ כרוני ארוך-טווח (long-term stress), שמוביל לדיכאון. הנתיב מלחץ כרוני לדיכאון כולל הפחתה בגודל של אזורים מוחיים אשר מווסתים מצב רוח וקוגניציה, כמו הקורטקס הפרה-פרונטלי וההיפוקמפוס.
  • מחקרים בבעלי-חיים מראים כי לחץ קצר-מועד מפעיל גורם משחרר קורטיקוטרופין, אשר פועל בגרעין האקומבנס אחד מגרעיני בסיס המוח הקדמי, במטרה לשחרר דופמין. בקרב אורגניזמים בריאים, כולל בני-אדם, גרעין האקומבנס מעורב באיתות פעולות הנאה. בלחץ קצר-מועד, גרעין האקומבנס גם מסייע לגורמים מוטיבציוניים ולקשרים חברתיים. חוקרים חשפו עכבר ללחץ ארוך-טווח. בעקבות הלחץ ארוך-הטווח, ה-CRF כבר לא הפיק יותר שחרור דופמין המקושר להנאה, אלא הפיק מצב שלילי. זאת ועוד, מצב זה נמשך במשך יותר מ-22 ימים, כולל חוסר תגובתיות ללחץ אקוטי. החוקרות מציעות שלחץ כרוני פועל כמו מתג אשר מפחית תגובות מוטיבציוניות חיוביות בגרעין האקומבנס והופך אותן לאברסיביות. התפנית הזו, מהתמודדות פעילה לחוסר מוטיבציה עשויה להיות בסיס ההתפתחות של דיכאון.
  • שאלה מעניינת היא האם גורמים גנטיים הופכים אינדיבידואלים מסוימים תגובתיים יותר ללחץ סביבתי. לחץ סביבתי מפיק שחרור של קורטיזול (cortisol) בקליפת האדרנל (adrenal cortex). קורטיזול הינו הורמון גלוקוקורטיקואידי (glucocorticoid hormone). יותר קורטיזול מופק בתגובה ללחץ אצל אלה עם הפרעת דיכאון. למעשה, אינדיבידואלים מסוימים עם דיכאון מראים רמות גבוהות של קורטיזול לאורך כל היום, אפילו ללא לחץ אקוטי.
  • סדרת מחקרים נוספת, המראה את הטבע המורכב הקיים בהתפתחות של דיכאון, עוסקת בהעברה הבין-דורית של דיכאון. מחקרים אלה מתמקדים על האופן שבו קיומו של הורה מדוכא אחד או יותר גורם לילד להפוך למדוכא. אם ההורה של אדם מסוים היה מדוכא, זה משנה את טבע האינטראקציות הרגשיות והחברתיות במהלך הילדות. באופן כללי, מחקרים הראו שאינדיבידואלים עם הורה מדוכא חווים דיכאון בתדירות של פי 2 עד 3 פעמים יותר עד גיל 15 או 20 מאשר אלה שאין להם הורה מדוכא. כאשר אינדיבידואלים אלה מפתחים דיכאון, הדיכאון שלהם גם יותר חמור וחזרתי.
  • ה-DSM-5 מבחין בין אפיזודה דיכאונית בודדת לבין המקרה שבו קיימות אפיזודות דיכאוניות חוזרות ונשנות המפוסקות על-ידי תקופה של לפחות חודשיים ללא דיכאון. הקריטריונים של ה-DSM-5 עבור אפיזודת  MDD שלעצמה הם זהים. קריטריונים אלה מציינים שאובדן משמעותי, כמו שכול, הרס כלכלי ואסונות טבע עשויים להידמות לאפיזודה דיכאונית, כולל תחושות של עצב רב-עוצמה, רומינציות (rumination- מחשבות חוזרות, מעין העלאת גירה מנטאלית על בעיה המטרידה את האדם) על האובדן, אינסומניה (insomnia- נדנודי שינה), תיאבון ירוד וירידה במשקל. עם זאת, אלה לא מייצגים MDD. עבור MDD, ה-DSM-5 עוקב מקרוב אחר הסכמה הדיאגנוסטית ב-DSM-IV, המבוססת על הנוכחות של חמש או יותר סימפטומים בעלי משך זמן מדויק.

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>