במסגרת דיונים בבתי המשפט, מוגשות לשופטים חוות דעת פסיכיאטריות או תסקירים של עובדים סוציאליים וקציני מבחן, אשר מעלים את השאלה האם עבריין שעבר עבירה זכאי לטיפול. התשובה היא בוודאי שכן, אך הבעיה מסתבכת כאשר הטיפול הוא חלופה לענישה, כלומר, האדם מקבל טיפול מפוקח במקום להיענש.
אני אשמח את תגיבו לפוסט זה ולשמוע את דעתכם, אבל באופן עקרוני אני בעד פתרון זה במקרים מסוימים ונגד במקרים אחרים. בעד, כאשר העבירה אינה קשה, כאשר היא אכן נובעת מבעיות נפשיות, וכאשר יש סיכוי לשקם את אותו אדם. נגד כאשר זה משמש "עלה תאנה" עבור העבריין כדי להתחמק מעונש או כאשר אין רקע נפשי לעבירה. חשוב להבדיל בין שני המצבים, במצב הראשון אפשר לעזור לאדם ולהוציא אותו ממעגל הפשיעה והעבריינות, ובמקרה השני טיפול נפשי לא רק שלעיתים אינו עוזר אלא אף מחמיר, כך שהעבריין חש שיוכל בקלות להתחמק מעונש.
לעמודי תוכן נוספים: טיפול בחרדה חברתית, טיפול בחרדה, קוגנטיבי התנהגותי, התקף חרדה, טיפול בדיכאון, מצב רוח רע ודיכאון, דיכאון וחרדה במתבגרים, ריטלין להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים, הפרעת קשב וריכוז במבוגרים וילדים, דיכאון בילדים, בחן את עצמך האם יש לך התקפי חרדה?