גמגום הוא אינו תופעה חריגה בילדים אשר גילם נמוך מ- 3 שנים, במבוגרים, שכיחות הגמגום היא כאחוז אחד. במחקר חדש נמצא כי שכיחות הגמגום בילדים קטנים גבוהה ממה שחשבו בעבר. המחקר פורסם ב- Pediatrics ובו נמצא כי השכיחות המצטברת של גמגום בנקודה של גיל שלוש היא 8.5%!! הגמגום היה קשור עם שימוש במשפטים בהם לפחות שלוש מילים.
איך יתכן ששכיחות הגמגום בגיל שלוש היא 8.5% ובגיל מבוגר 1%? המסקנה המתבקשת היא שבתדירות גבוהה הגמגום פשוט נעלם מעצמו, ולא צריך לרוץ לטיפול פסיכיאטרי.
מעיין לראות כי ב-37.2% מהמקרים, – כלומר מעל לשליש, הורים דיווחו כי הגמגום הופיע באופן חד ופתאומי – ביום אחד (האם זה אומר שהם פשוט לא שמו לב?)
ילדים מגמגמים לא היו ילדים ביישנים יותר! כלומר זה לא תואם את הדיעה הרווחת. הפרמטרים שנמצאו קשורים לגמגום הם: מין זכר (בנים), תאומות, רמה גבוהה של השכלה אצל האם ואוצר מילים גבוה בגיל שנתיים.
לעמודי תוכן נוספים: טיפול בחרדה חברתית, קוגנטיבי התנהגותי, התקף חרדה, טיפול בדיכאון, מצב רוח רע ודיכאון, דיכאון וחרדה במתבגרים, ריטלין להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים, הפרעת קשב וריכוז במבוגרים וילדים, דיכאון בילדים, בחן את עצמך האם יש לך התקפי חרדה?' טיפול בחרדה
זה מאד נכון! בני בן 3.5 וגמגם. ממש כאילו ביום אחד הפסיק לגמגם (למרות שאשתי ואני דאגנו מאד והתייעצנו עם אנשי מקצוע). זה כל כך נכון. אני לאמתנגד לטפול, אבל לא צריך לדחוף אותו הבכל מקום. הכל לפי ההגיון.