כאמור מאמרים קודמים בעיית האלצהיימר והדמנציה, אינה פשוטה, ומשפחתו רבות נאלצות להתמודד עימה בכל מיני דרכים. נהוג לחשוב על המטופל הטיפוסי כגבר, ברם, שיעור האלצהיימר גבוה מעט יותר בקרב נשים. אגב, יש מחקרים שטוענים שבגילאים מבוגרים, הפער בין גברים ונשים גבוה ומגיע למספר אחוזים. בדרך כלל, אישה הסובלת מאלצהימר תובא על ידי המשפחה עם לפסיכיאטר תלונות של דיכאון ולא רק של שכחה או בלבול, תלונות שאופייניות אצל גברים. אבל כאשר מופיעים כבר שכחה ובלבול אצל נשים, מדובר לרוב בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, ואז יתכן ונראה כבר תוקפנות או אגרסיביות. כך, אשה שמשך חייה היתה שקטה, הפוך בשלבים מאוחרים יותר לתוקפנית, כועסת, לעיתים משליכה חפצים, צועקת ובלתי צפויה. המעבר הזה, גורם למשפחות רבות "להתעורר" ולהבין שמדובר בבעיה הדורשת טיפול.
הטיפול כולל- טיפול תרופתי (בעיקר בשלבים מסויימים), טיפול שיקומי וסיוע בענייני הבית, ולעיתים השגחה ע"י עובד. בכל מקרה, מעורבים בסיפור פסיכיאטר, עובדת סוציאלית, רופא המשפחה והמשפחה עצמה.
אם אתם מחליטים על סידור מוסדי כשהו- דבר שלרוב קורה בשלבים המאוחרים של המחלה, כדאי להעזר במשרד הבריאות. המשרד מחלק מה שנקרא בפיו "קוד" שמשמעותו הנחה בסידור מוסדי. הקוד מוענק לפי יכולת כלכלית ובהתאם לתור, כמות הקודים מוגבלת.
לרוב, כאשר מקבלים את הבשורה מהרופא הבודק שלאמא יש אלצהיימר, הדבר מעורר חרדה, מתח לחץ ופחד. יש לזכור שאלצהיימר מתקדם אמנם, אבל לאט, כלומר מהאבחון ועד פתרונות מוסדיים לוקח זמן, לעיתים שנים.
לעמודי תוכן נוספים: טיפול בחרדה חברתית, טיפול בחרדה, קוגנטיבי התנהגותי, התקף חרדה, מצב רוח רע ודיכאון, דיכאון וחרדה במתבגרים, ריטלין להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים, הפרעת קשב וריכוז במבוגרים וילדים, דיכאון בילדים, בחן את עצמך האם יש לך התקפי חרדה?
שלום
שצי במעאן מנאר מחיפה אמא שלי חלתה במחלת אלצהיימר בשנת 2004 התחילו הסימנים היום היא מאושפזת בבית חולי שיקומי כי נפלא ושברה ירך ועברה ניתוח לאחורנה היא השתנתה לגמרי
לא אוכלת כמו שצריך וצועקת המון והבעיה שאנחנו לא מבינים מה עובר עליה
האם זה כאב או המחלה או שמציק לה משהוא ואני וכל המשפחה מתוסכלים נורא
אשמח לקבל הססר שיכול להרגיע אותי ונבין מה יתכן שעובר על החולה
קשה מאד לדעת מה עובר על אנשים אלו. התסכול בהחלט ברור. הייתי עם זאת ממליץ שתפגשו עם פסיכוגריאטר שיבדוק ויתן הסבר במידת הצורך.
בברכה
ד״ר אילן טל