למה לסמוך על רופא כשיש כל כך הרבה מידע באינטרנט? ריבוי אתרים רפואה ובריאות, שאלות ותשובות בנושאים רפואיים בשנים האחרונות מביאה יותר ויותר אנשים לצלול לשעות של חיפוש ברשת אחרי המשמעות של נקודת החן החדשה או כאב הראש המופיע כל יומיים, למרות שכל הרופאים והבדיקות הוכיחו שאין סיבה לדאגה.
אכן ישנם יתרונות רבים לכך שהמידע כיום הוא נגיש לכל אדם: הרופא אינו הסמכות הבלעדית, אדם יכול לחוש שהוא מבין את שפת הרופא, שיש לו ידע בעצמו ושהוא יכול לשאול את הרופא ואולי גם להאיר את עיניו, אחרי הכל זה הגוף שלו. אלא שבדומה לסכנות אחרות הטמונות ברשת, גם כאן ישנה סכנה לחיפוש אין סופי שפעמים רבות מוביל להופעתה של חרדה ופגיעה באיכות החיים.
לתופעה זו קוראים סייברכונדריה, כלומר שילוב בין סייבר להיפוכונדריה. היפוכונדריה למעשה היא חרדה בה משליך האדם את כל דאגותיו ופחדיו על איברי גוף. חרדה זו מתבטאת במחשבות מטרידות, דאגות חוזרות ונשנות שמציפות את האדם במהלך רוב היממה (ומכאן גם נובע חוסר התפקוד היום יומי), סימנים פיזיים כמו דפיקות לב, הזעה, לחץ בחזה וסימנים דומים המאפיינים גם התקפי חרדה. אנשים אלו לא רק מוודאים האם הרופא צדק, בודקים אפשרויות אחרות או מספקים את יצר הסקרנות שלהם באתרי רפואה ובריאות. אנשים אלו מנסים להיות הרופא של עצמם, כאשר ברוב המקרים הם נשענים על מידע מאתרי אינטרנט שאמינותם לעיתים מוטלת בספק. כך למשל הסיכוי שכאב ראש יעיד על גידול במוח הוא נמוך מאוד, והטעייה כגון זו עלולה להביא את האדם למרדף אחר רופאים, בדיקות, בזבוז כסף וזמן ובעיקר יצירתה של חרדה מוגזמת.
עבור הסובלים מכך, החיפוש הארוך לא רק שלא מרגיע את החשש אלא במקרים רבים החרדה, חסרת הבסיס, רק עולה ופוגעת בתחומים רבים בחיים ובתפקוד היום - יומי.
חשוב להבין שבדיקה מזדמנת או הרחבת הידע איננה ערובה להתפתחותה של סייבכונדריה. למעשה, אנשים בעלי נטייה לחרדה או לדאגנות יתר הם אלו שיהיו בעיקר בסיכון לסבול מכך. המגוון הרב של הידע והפרשנויות הרבות לכל סימפטום יוצרות בלבול, אי וודאות ומגבירות את הופעתן של מחשבות מטרידות שבין כה וכה מלוות אנשים בעלי נטייה לחרדה.
מכיוון שדפוסי החשיבה וההתנהגות של הסובלים מסייברכונדריה הם המניעים העיקריים של תופעה זו, טיפול קוגנטיבי התנהגותי הוא הטיפול המומלץ ברוב המקרים.
