בשנים האחרונות החלו להתפרסם מחקרים רבים העוסקים בקשר שבין הגוף לנפש שלנו. זהו הקשר שבין ההרגשה הפנימית, מצב הרוח, החששות והתחושות המלוות אותנו במהלך החיים לבין תפקודם של מערכות הגוף השונות. אחת המערכות שהתגלתה כמושפעת מהמצב הנפשי שלנו היא מערכת הדם ומערכת הלב.
מחלות לב ומחלות כלי דם, המכונות מחלות קרדיווסקולריות CVD)) נחשבות לאחד הגורמים המרכזיים למוות בעולם, ובעיקר במדינות המערב. כך למשל רבים יודעים כי אוטם שריר הלב הוא בין הסיבות העיקריות לתמותה בעולם, אך גם מחלות של כלי הדם נמצאות במקום דומה ברשימה זו של סיבות עיקריות למוות ותחלואה בעולם. כך למשל מחלת לב איסכמית (IHD) בה אספקת הדם ללב נפגעת היא סיבה עיקרית למוות.
מסיבה זו רופאים ואנשי מחקר רבים עוסקים במשך שנים לא רק בשאלה איך אפשר לטפל במחלות אלו אלא בעיקר איך ניתן למנוע מחלות לב ומחלות של כלי הדם ומהם הגורמים המעלים את הסיכון למוות בעקבות המחלה.
אחד המחקרים שעסק בקשר זה בדק את הקשר שבין מוות ממחלות לב וכלי דם לבין הופעתו של דיכאון. מחקר זה נעשה במשך למעלה מעשר שנים ובו נבדקו אלפי גברים ונשים צעירים (בטווח הגילאים 17-39).
החוקרים בחנו את ההיסטוריה הנפשית של אותם נבדקו שנפטרו לאורך השנים ממחלות לב ומחלות של כלי דם. נמצא כי קיומו של דיכאון ו/או ניסיון התאבדות מעלים את הסיכון למוות מאותן מחלות, כאשר נשים היו בסיכון גבוה יותר מאשר גברים. מסקנת החוקרים הייתה כי דיכאון יכול לנבא מוות ממחלות לב או מחלות של כלי הדם.
מחקר זה מדגיש את ההשפעה הדדית של גוף ונפש זה על זה ובעיקר עד כמה חשוב לטפל בגוף ובנפש שלנו בו זמנית כדי להיות בריאים ולשמור על עצמינו. לא תמיד קל לזהות מהיכן בא הקושי הנפשי או למה הכאב הפיזי לא עובר, הערכה של פסיכיאטר, המומחה בשני התחומים, יכולה לסייע בכך.
